סעיף א🎉 תאכל יותר טוב
השולחן ערוך פוסק להרבות בסעודת ראש חודש, וסימנו: תאכל יותר טוב.
בראש חודש מקריבים במקדש קרבנות כבשבעה בחגים, והתורה מצווה: "וּבְיוֹם שִׁמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם". השולחן ערוך פוסק שמצווה להרבות בסעודת ראש חודש, ודורשי רשומות היו אומרים שראשי התיבות של הסימן בשולחן ערוך הם רמז: תאכל יותר טוב.
אבל נשאלת שאלה: על מה בדיוק אנו שמחים ומהללים בראש חודש? בניגוד לחגים, שבהם זכורים לנו ניסים ומאורעות מפורשים, ראש חודש אינו חוגג מאורע היסטורי מסוים. מהי אם כן השמחה?
התשובה נמצאת בעומק הדימוי שהתורה בוחרת לעם ישראל: הלבנה. עם ישראל מתחדש ועולה ויורד כמוה, ובזה טמון סוד השמחה שלנו בכל ראש חודש. גם הנביא מזכיר יום זה כיום של התקהלות וקרבה: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחֹדְשׁוֹ... יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנָי", ומסופר על בית שאול שהיו עושים "זֶבַח הַמִּשְׁפָּחָה" בראש חודש, סעודה משפחתית חגיגית. כל זה מראה שראש חודש נחשב מאז ומתמיד יום של קרבה, שמחה וסעודה.